נספח: ריחות יום הכיפורים בסיפור של עגנון

בעקבות הדיון במקומם של הבשמים ביום הכיפורים ברצוני לנתח סיפור קצר של ש״י עגנון המציג את ייחודו של יום הכיפורים באמצעות מערכת של ריחות האופיינים לו וליום שלפניו . בסיפור ״אצל חמדת״ שבקובץ ״סמוך ונראה״ ש״י עגנון מספר כי בהיותו נער שלחוהו הוריו בערב יום הכיפורים לשבות אצל יהודי בשם חמדת בעיירה וואסלוי שברומניה . במהלך העלילה עגנון מתאר את רשמיו וחוויותיו בביתו של חמדת ובבית התפילה שבו הוא שימש כחזן . הסיפור חושף את המפגש של הנער המתבגר עם מנהגיה של עיירה הזרה לו , חוויה שמותירה בו רושם עז . בכל שלב של התקדמות הזמן והתפתחות העלילה טורח עגנון לתאר את הריחות השוררים בבית או בבית התפילה באותה עת . המסע העלילתי רצוף במראות והוא מגובה בתיאורים של ריחות המגשרים בין המציאות לבין החוויה המיסטית פנימית המתחוללת בנפשו . העיסוק בריחות מעביר לקורא את המסר ואת התחושה של אווירת הקודש והרוממות המתפתחת במעבר מיום החול ליום המקודש ביותר , ובמיוחד את האטמוספרה האופפת את המרחב המשפחתי והקהילתי . המפגש הראשוני של עגנון הצעיר עם חמדת הוא בארוחת הבוקר של ערב יום הכיפורים . כבר בשלב טרומי זה , המהווה שלב מעבר או...  אל הספר