כבר בראשית הדברים יש להדגיש כי רבים מהמקורות העוסקים בהרחת בשמים במהלך טקס ברית המילה מתייחסים להבאת הדס דווקא , בעוד שאחרים מדברים על בשמים באופן כללי . על משמעותה של הבחנה זו אתעכב בהמשך הדיון . הטקסטים הראשונים המתעדים שילוב של בשמים בטקס המילה הם של הגאונים . כפי שהראה שמחה אסף , ברכת עצי בשמים בסדר המילה לא נזכרה בסידור רב סעדיה גאון כ״י אוקספורד מס׳ , 2250 אך היא נזכרה בשלושה כתבי יד אחרים . בסדר הברית של רב עמרם בר רב ששנא , שהיה גאון סורא בשנים , 871 - 853 נזכרה ברכה על גפן בלבד . הוא מוסר בשם רב צדוק בר רב ישי גאון , שכיהן כגאון סורא כמה עשרות שנים לפניו ( בין השנים , ( 818 - 816 כי מלו את התינוק מעל אגן המכיל מים , הדס ובשמים : ״כך אמר מר רב צדוק גאון ז״ל , מביאין לפנינו מים ובהם הדס ומיני בשמים שריחן נודף יפה יפה , ומוהלין את התינוק על המים שיפול דם המילה לתוך המים , ורוחצין בהן ידים כל הנועדים . כלומר זה דם הברית שבין המקום לאברהם ח״א , עמ׳ שסב וכך ראיתי שנהגו בעת הנישואין אצל כמה מידידיי בני תימן . פרופ׳ זהר עמר מסר לי שראה את הרב יוסף קאפח ז״ל מברך בנישואין על ריחן ובירך ...
אל הספר