בשמים וקטורת בזיקה לנפטר ולקבורתו

הקטרת קטורת בהלוויה או סמוך לקבר המת בעולם העתיק הנחת בשמים על מיטת המת או הקטרה בסמיכות לגופתו במהלך ההלוויה או בסמוך לקבר היו פרקטיקות מקובלות בחברות ובתרבויות העתיקות . הזיקה בין בשמים למתים נזכרה בספרות המקראית בהקשר לקבורתו של אסא מלך יהודה , שמת במחצית הראשונה של המאה התשיעית לפנה״ס : ״ויקברהו בקברתיו אשר כרה לו בעיר דויד וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מרקחים במרקחת מעשה וישרפו לו שרפה גדולה עד למאד״ ( דברי הימים ב טז , יד ) . לפי הפסוק שלפנינו , היו מפזרים בשמים 4 ראה ואן גנפ . 5 על האמונות היהודיות בעניין המוות ושרשרת הפעולות הטקסיות המלווה את הנפטר עד לקבורתו ראה ספראי , בשלהי הבית , עמ׳ ; 85 - 81 רובין , קץ החיים , עמ׳ , 114 ובהרחבה : בלוך סמית׳ , קבורה יהודית . על הטיפול במתים בעולם הרומי ראה טוינבי , מוות . כפי שאראה להלן , קיימת זיקה בין התרבות הרומית והתרבות היהודית באשר לשימוש בקטורת ובבשמים של מתים , כלומר זוהי טכניקה טרנס תרבותית . על משכבו של המלך וגם ״שורפים לו שריפה״ , מונח הנתון לפרשנות שנבחן אותו בהמשך . מנהגים אלה חצו תרבויות והם רווחו במצרים העתיקה ובקרב האו...  אל הספר