במקרה של תערובת בשמים שניתן להפריד את רכיביה התלבטו חכמי ההלכה בשאלה אם לברך על כל אחד מהם בנפרד או לברך ברכה כוללת לכולם . כמה גאונים טענו שאם 1 בספרות ההלכה של האחרונים הובאו תיאורים ריאליים של תערובות בשמים ששימשו בשגרת עומדים לפני האדם שלושה מינים של בשמים – עץ , עשב וחומר ארומאטי מהחי – יש לברך על כל אחד מהם את ברכתו הראויה . כך פסק מחבר ״הלכות גדולות״ : ״והיכא דאיכא תלתא מיני [ = מינים של בשמים ] עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים מברך על כל חד וחד דכיון דאין ברכותיהן שוות לא פטרי הדדי מידי דהוה אפירי״ . כלומר , יש לברך על כל סוג בושם בנפרד כשם שנוהגים לגבי אכילת מאכלים . רס״ג בסידורו אף מציג את סדר הקדימה של ברכות הבשמים המונחים לפני המריח אותם : ״ואם ברכתם היא שונה יקדים בורא עצי בשמים ולאחריה בורא שמן ערב וחוץ מאלה הדבר ניתן בידי המברך״ . רבי יעקב בן אשר , מחבר ״ספר הטורים״ , שחי ופעל בספרד ובאשכנז במאה ה , 14 סבור אחרת . הרמב״ם בהלכות ברכות , פ״ט ה״ד קובע שברכתו של בושם מהעץ אינה פוטרת את ברכתו של בושם עשבוני . מכך שהרמב״ם הזכיר דווקא עץ ועשב ולא בושם שברכתו ״מיני בשמים״ מסיק...
אל הספר