טכניקה מסורתית נוספת המשמשת בהתקנת בשמים היא הרתחה של חלקי צמח בנוזל בסיס . מרתח ( Decoction ) מתאים למיצוי חומרים פעילים מתוך איברי צמח קשים , כגון שורשים , גבעולים , קליפות גזע ( כמו קינמון ) וזרעים . ברם , מקובל היה בתעשיית הבשמים הקדומה להרתיח גם חלקי צמח עדינים יותר , כגון עלי כותרת של ורדים ופרחי הדרים . בניגוד לכבישה שהיא טכניקה איטית וממושכת , בתהליך ההרתחה החומר הפעיל מתמצה באופן מוחלט ומהיר יותר , כך שמתקבל חומר תמציתי ומרוכז יותר . ישנה אפשרות למיצוי עדין יותר באמצעות הכנת תשליק או חליטה ( – ( Infusion מיצוי מימי המתקבל לאחר שיוצקים מים רותחים על חומר צמחי , בדרך כלל עלים או פרחים . דוגמה למיצוי של ריחות מסממנים ריחניים באמצעות שליקתם מצויה בספרות התלמודית בהקשר להכנת שמן המשחה : ״ר׳ יהודה אומר שולקן היה [ את העיקרין ] במים ונותן שמן על גביהן , משהיה קולט [ השמן ] את הריח היה מעבירו , כדרך שהפטמין עושין״ . הפטם שלק את הבשמים , היינו השרה אותם במים רותחים כדי למצות מהם את השמן האתרי . בעקבות השליקה השמן האתרי שבהם חדר אל המים . הפטם הציף את המים בשמן ולאחר פרק זמן מסוים השמן ...
אל הספר