. 122 § פסלךדין שביצועו הולך ומתמשך גם בעתיד אינו פסק דין סופי המסיים אחת ולתמיד את הסכסוך בתובענה , אלא הוא ניתן לבחינה מחדש , לשינוי ואף לביטול על ידי בית המשפט שנתנו כאשר חל שינוי מהותי במערכת הנסיבות שהיוו לו תשתית עובדתית . משום טיבו של הפסק , שהוא קובע זכויות וחבויות לעתיד לבוא ופוסק במערכת יחסים ההולכת ומתמשכת לפי טבעה , הוא מביא לסיומה של המחלוקת באורח זמני ומותנה בלבד ; לאמור , כל עוד היא נשענת על מערכת עובדות מסוימת . כאשר התחולל שינוי באותה מערכת עובדתית , באופן שהמשך ביצועו של החיוב שבפסק הופך בלתי צודק כלפי אחד מבעלי הדין , התובע או הנתבע , קמה לאותו בעל דין עילה לפתוח בדיון מחודש במחלוקת , על מנת להתאים את הפסק למציאות העובדתית החדשה שנוצרה . כך , למשל , פסק מזונות או פסק החזקת ילדים או פסק דין בנזיקין הפוסק תשלומים עיתיים בגין נזקי גוף . הוא הדין אף לגבי פסק דין המטיל על הנתבע חיוב להימנע מלבצע פעולה מסוימת בעתיד . עילת התביעה שבה אוחז בעל הדין חדשה ושונה מן העילה המקורית , ששימשה יסוד לפסק הדין . עילה חדשה זו נשענת על החיוב שבפסק , בצירוף העובדות החדשות שנתהוו ואשר בג...
אל הספר