. 55 § תקנות 44-45 מבטאות , כאמור , את הרעיון העומד מאחורי כלל השתק העילה , שלפיו אין התובע רשאי לחזור ולתבוע בשל אותה עילת תביעה סעד שלא תבע בתביעתו הקודמת או חלק מסעד שתבע . תקנה 45 מהווה חריג מיוחד לכלל . מתקין התקנות פתח לפני התובע אפשרות למנוע מראש את חלותו של כלל ההשתק על ידי השגת היתר לפיצול הסעדים מבית המשפט שלפניו הוגשה התובענה הראשונה . משנמנע התובע מלנקוט בהליך הפרוצדורלי המתאים , או משפעל להשגת ההיתר אך נדחה על ידי בית המשפט , קובעת תקנה 45 עצמה : ... " לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו " . ברוב המצבים יענה החריג הסטטוטורי על כל הצרכים , שכן , ניתן לתובע כלי פרוצדורלי הולם למנוע מראש את חלותו של כלל ההשתק , ועל כן , הימנעותו של התובע מלהשתמש בכלי זה די בה , ברוב המקרים , לשלול כל טענה לסטייה מכלל המניעות הדיונית בנסיבות אותו מקרה מסוים . במילים אחרות , אם היה התובע יכול לפנות בשלב ההתדיינות הראשונה בבקשה לפיצול הסעדים ולא עשה כן , מה לו כי ילין בשלב ההתדיינות השנייה על המחסום הדיוני המוצב לפניו מכוחו של כלל ההשתק . יחד עם זאת , אין , לדעתנו , לקרוא את תקנות , 44-45 כהוראות המ...
אל הספר