יופי מוסרי (moral beauty)

האם קיים קשר אנליטי בין האסתטי לאתי ? יש מסורת ארוכה הגורסת שהאסתטיקה והמוסר קשורים זה בזה באופן הדוק . רבות נטען שתכונות מוסריות הן יופי , לעתים במובן הזה שתכונות מוסריות הן בעלות יופי , 1 ראו : סיבלי , . 1959 ולעתים באופן חזק ודרמטי יותר נטען שמעלות מוסריות זהות לסוג מסוים של יופי , יופייה של הנשמה . כתבו על כך אפלטון , הסטואים , פלוטינוס , אוגוסטינוס , שפטסבורי , האטצ׳יסון ויום . בימינו אלה כותבים ברוח זו קולין מקגין ( ( Colin Mcginn ובריס גאוט ( . ( Berys Gaut במסורת ההגותית שלעיל , הקשר בין מוסר ליופי נתפס בדרך כלל כאפריורי . חלק מההוגים של מסורת זו אף הניחו ומניחים גם כיום קשר קונספטואלי בין יופי למוסר . הביטוי ״יש לו תכונות אופי יפות״ , או לחלופין ״יש לו תכונות אופי מגעילות או מכוערות״ , מצביע על כך שמוסריות נקשרת עם יופי . ניתן לציין תארים נוספים , כמו תכונות אופי נעלות , מצוינות , עקביות וכד׳ , בדיוק כמו המילים המעריכות שהציע סיבלי לתיאור אסתטי של אובייקטים , וכל זה מצביע על כך שתכונות מוסריות חיוביות הן יפות או נתפסות כיפות , ותכונות מוסריות שליליות הן מכוערות או נתפסות ככאלה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן