לשם הערכתה של סביבה טבעית , עלינו להתייחס אליה קודם כול כאל סביבה המצויה בקדמת הבימה של חיינו , ולא ברקע . הידע שלנו על סביבה זו עוזר לנו להתמקד בהיבטים אסתטיים מסוימים , והדבר מאפשר להגדיל את החוויה האסתטית . ניתן לומר כי הסביבה הצרכנית , כמו הטבע , חודרת אלינו ומציפה אותנו באין סוף צורות ידע אסתטיות , המובאות בתצלומים , בסרטים ובמילות ידע אסתטי . בתוך שטף המידע הגדול הצרכן משתמש בקטגוריות תרבותיות לשם הערכת אובייקט הצריכה ולשם גיבוש החוויה האסתטית העולה ממנו . בדומה לקטגוריות האמנות של וולטון והקטגוריות המדעיות האמפיריות בדגם של קרלסון לגבי הערכת הטבע והעצמת החוויה האסתטית בעקבות זאת , כך גם הקטגוריות התרבותיות מאפשרות להעריך מוצרים מעוצבים . כך , למשל , אפנתיות , יעילות , מהירות , תואם , פונקציונליות וחיקוי הם בגדר קטגוריות תרבותיות , המארגנות באמצעות ידע את אובייקט הצריכה המעוצב במסגרת התרבות – תרבות הצריכה . קטגוריות אלו , על הידע המצוי בהן , מעצימות את החוויה האסתטית העולה מהאובייקט המעוצב . הן בגדר קודים תרבותיים אשר מכוננים את האובייקט האסתטי של המוצר . האופן שבו קטגוריות תרבות...
אל הספר