לעומת המבנה המורכב של תאוריות הטעם , המבנה של תאוריות העמדה האסתטית פשוט יותר , משום שהן מתייחסות לשני יסודות בסיסיים בלבד : תפיסה ( או מודעות ) ושיפוטים אסתטיים . התפיסה מתחלקת לשניים : תפיסה רגילה ותפיסה אסתטית . השיפוטים האסתטיים מתייחסים לכל האובייקטים האסתטיים , להבדיל מתאוריות הטעם המתייחסות רק לאובייקטים בעלי אפיון מסוים אשר יוצרים גירוי מענג . ניתן לסכם תאוריה זו של העמדה האסתטית באופן הבא : אובייקט יכול להיות אסתטי רק אם התפיסה האסתטית מושתתת עליו . בתאוריות הטעם רק אובייקט ספציפי מפעיל תגובה בסובייקט ; לעומת זאת בתאוריות העמדה האסתטית מצב מסוים של תפיסה או מודעות מהווה תנאי הכרחי להבנה ולהערכה של אפיון אסתטי המצוי באובייקט . תאוריות הטעם שומרות על מגע מסוים עם המציאות בכך שהן גורסות שאובייקט מסוים מפעיל את הסובייקט , ואילו תאוריות העמדה האסתטית פוטרות את עצמן מדרישה זו בהיותן תלויות סובייקט לחלוטין . תאוריות אלו גורסות כי אין צורך באובייקטים מסוימים , משום שהיפה תלוי לגמרי במצבים המנטליים של הסובייקט ; הן סובייקטיביות יותר מתאוריות הטעם , הטוענות כי היפה תלוי בחלקו באובייקט ס...
אל הספר