בתרבות העכשווית האדם מוקף באין ספור מוצרי צריכה מעוצבים , המתקיפים ללא הרף את חושיו ומבקשים לפתותו . תאוריות רבות דנות בהקשרים התרבותיים והחברתיים של הצריכה , ובכללן תאוריות פרי המפנה התרבותי , כגון : תאוריות סטרוקטורליסטיות , פוסט סטרוקטורליסטיות , תאוריות מרקסיסטיות ונאו מרקסיסטיות מבית מדרשה של אסכולת פרנקפורט . תאוריות אלה מתייחסות לתרבות הצריכה ולאובייקטים של הצריכה , והן עוסקות ברובן באינטראקציה המעמדית והמגדרית של הסחורה , ביחסי הגומלין שלה בתרבות ובמעמדה של הסחורה כמכשיר של דיכוי ושליטה בידי בעלי הון . אך נראה כי הקשר אחד נותר מחוץ לדיון ולא זכה להתייחסות תאורטית מעמיקה עד לאחרונה : האסתטיקה של מוצרי הצריכה . נושא זה נעדר מן הדיונים הפילוסופיים בסוגיית האסתטיקה זה כמאתיים וחמישים שנה . הדיון באסתטיקה של מוצרי הצריכה איננו אפוא בגדר מובן מאליו . ויש לכך שתי סיבות . האחת נעוצה בחשדנות המתמשכת של הפילוסופיה במהלך המאה ה 20 כלפי האסתטיקה כתחום חקירה פילוסופית . בשליש האחרון של המאה ה 20 ניסו פילוסופים מרכזיים ״לחסל״ את תחום האסתטיקה ולהצהיר כי הוא איננו רלוונטי עוד . האמן בארנט ...
אל הספר