פתח דבר מאמר זה עוסק בקהילת יהודי קאמישלי , שחיה בקלחת ה Jazeera ( ג׳זירה – חצי אי בין הפרת והחידקל ) שבצפון סוריה , מראשית היווסדה של הקהילה בשנות העשרים של המאה העשרים ועד לעליית אחרון יהודי הקהילה בראשית שנות התשעים של המאה העשרים . קהילה זו שמרה על ייחודה היהודי והלאומי , גם בעת היותה לכודה בצבת מאבקי הלאומיות הסורית והתנועה הציונית לעצמאותן הלאומית , ובצל העימותים התדירים שפרצו בין המיעוטים השונים שבמרחב הג׳זירה , וניגודי האינטרסים שנתגלעו בין טורקיה לצרפת לשלטון המנדאטורי הצרפתי . המאמר ידון בעיר התלמודית נציבין , שבה התגוררה קהילה יהודית גדולה , אשר התרכזה סביב בית הכנסת ובית המדרש הגדול שהקים התנא רבי יהודה בן בתירה , המצוטט רבות בתלמוד הבבלי , במשנה ובתלמוד הירושלמי . כל קהילת יהודי נציבין היגרה לעיר קאמישלי , שחיה במרחב הג׳זירה והשכילה גם כאן לפתח יחסי כבוד הדדיים עם המיעוטים השונים אשר התגוררו במרחב , ואף לקחה חלק בהנהגת מרד תושבי הג׳זירה נגד התנכלויות הגוש הלאומי הסורי . המאמר יעסוק גם בעימותים שנתגלעו בין הלאומיות הערבית לתנועה הציונית , והשלכות העימותים על קהילת קאמישלי ...
אל הספר