צביה מאיר בין ספרות למציאות – השתקפות דמותה של האישה החלבית ברומן ״מישל עזרא ספרא ובניו״ של אמנון שמוש

הקדמה : הקשר הנוסטלגי של שמוש לעיר חלב עברי מציפני / מכל עברי עתידי עוטפני / בכסות אמרי […] חלב ואבלה בלבבי / ארם צובה ראש מעיני . במילים אלו מתוך ״שיר התפארות״ , המופיע בקובץ ״דיואן ספרדי״ , מביע אמנון שמוש את עצמתן של חוויות העבר ואת רגשות הקרבה העזה שחש כלפי עיר הולדתו חלב שבסוריה , ממנה עלה לארץ עם אמו בהיותו ילד בן תשע שנים . אף שלמד והתחנך בעיקר בהוויה הישראלית , והיה שותף לבניין הארץ , בסיפוריו שמוש מרבה לפקוד באהבה את מחוזות ילדותו , ועורג בכל עצמת הווייתו אל ניחוחותיה , אל צבעיה ואל מראותיה של עיר הולדתו , שממנה נעקר בגיל כה צעיר . את כתיבתו הספרותית החל בגיל מאוחר יחסית , בהיותו בגיל ארבעים , לאחר מות אמו . רק אז התברר לו עד כמה היה קשור בנפשו לאמו ולתרבות שעליה התחנך בילדותו , ועד כמה סיפוריה הרבים של אמו על העבר בחלב נהיו חלק ממהותו . פטירתה מעוררת בו את הצורך להעלות על הכתב את ״עולמה של אמא , תרבות חיים שהלכה לעולמה״ ( השיר ״וידוי הגדול״ ) . בסיפוריו על העבר בחלב באים לידי ביטוי שורשי ילדותו החלבית בשילוב ההיסטוריה של חלב בתוך הסיפורים , בעיצוב הדמויות החלביות של העבר ובהש...  אל הספר