פרק 27 למשמעו של ״וכולו קיים לעתיד לבוא״ (הוריות יא ע״ב)

ר׳ יהודה עוסק במקורות שונים בנסים שנעשו לדעתו בשמן המשחה שעשה משה במדבר . בין היתר הוא קובע ש״כולו קיים לעתיד לבוא״ . כדי לעמוד על משמעותה של קביעה זו נעסוק במקורותיה . נפתח בשתי הברייתות שבבבלי הוריות , ונעתיקן להלן תוך ציון שינויי הגרסאות הנוגעים לענייננו . בהוריות יא ע״ב ( ובכריתות ) בברייתא הראשונה ( להלן ברייתא א ) שנינו : ת״ר : שמן המשחה שעשה משה במדבר , היו שולקים בו את העיקרים , דברי רבי יהודה ; רבי יוסי אומר : והלא לסוך את העקרים אינו סופק ! אלא שורין את העקרים במים , ומציף עליו שמן וקולט את הריח וקפחו . אמר לו רבי יהודה : וכי נס אחד נעשה בשמן המשחה ? והלא תחלתו שנים עשר לוגין , וממנו היה נמשח משכן וכליו אהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים , 1 דברי ר׳ יהודה הובאו בברייתות ספרא צו מכילתא דמלואים , פרשה א , ט ; ויקרא רבה פרשה י , ח ; ירושלמי שקלים פ״ו ה״א ( מט ע״ג ); שם סוטה פ״ח ה״ג ( כב ע״ג ); שם הוריות פ״ג ה״ב ( מז ע״ג ); בבלי הוריות יא ע״ב ; כריתות ה ע״א – ע״ב . 2 שתי הברייתות מובאות גם בכריתות , ועל השינויים בין הסוגיות נעיר בהערות . 3 שיטת ר׳ יהודה בכל המקבילות מיוחסת בירושלמי ש...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן