להצעתה של סוגיית הבבלי

אכן , נראה שלא רק שהנוסח בתוספתא ובירושלמי הוא המקורי , אלא שנוסח זה הובא במקורו גם בבבלי , ולפיו המחלוקת שבין ר׳ מאיר לבין חכמים היא בפר המשיח ולא בפר הבא על כל המצוות . ממילא אין ר׳ מאיר חולק על הפסקה שבמשנתנו ״אין בין כהן המשוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות״ , אולם כתוצאה משינויים שחלו בסוגיה נוצר הנוסח שלפנינו , וכדלקמן . בהמשך לברייתא שבספרא ( חובה ב , ו , עמ׳ , ( 128 המצויה לפנינו בסוגיה א , הדנה בפר המשיח ושלפיה אין פר זה נוהג במרובה בגדים , הובאה בסוגיה גם הברייתא של ר׳ מאיר , בנוסח ״מביא פר״ שביסודו הוא הנוסח שבתוספתא ובירושלמי , וללא ההמשך שלפנינו : ״הבא על כל המצות ולא הודו לו חכמים״ . בדומה לסוגיית הירושלמי , שהסיקה משתי ברייתות אלה שר׳ מאיר וחכמים חולקים בדינו של מרובה בגדים בעניין פר המשיח , מתפרשת גם סוגיית הבבלי . דהיינו , הבאת שתי הברייתות מטרתה להצביע על קיומה של מחלוקת בנדון , ושתי הברייתות הובאו , הן בירושלמי והן בבבלי , משום שלא היה בפני בעלי הסוגיות מקור אחד שבו מפורש שנחלקו חכמים על ר׳ מאיר . על יד שתי הברייתות הדנות בפר המשיח ולא בפר הבא על כל ה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן