״מרובה בגדים״ הוא ממלא מקום זמני

ואכן , על פי מקורות אלה הגיע הרמב״ן למסקנה , כי ״מרובה בגדים״ משמעו לאו דווקא הכוהן הגדול הקבוע שמימות יאשיהו או שבימי הבית השני . בפירושו לויקרא טז , לב הוא מעיר : ואין הכונה לרב שלא יהא במקדש כהן גדול מרובה בגדים אלא מיאשיהו ואילך שהרי בגמרא אמרו משוח בשמן המשחה ומרובה בבגדים איזה מהן קודם ואמרו במיתת כולן הוא חוזר או במיתת אחד מהן הוא חוזר שכלן נמצאים בזמן א׳ אבל בכל הזמנים אם נתרבה בבגדים כשר לעבודת יום הכפורים שהרי לעולם מתקנין כהן אחר ביום הכפורים ואין מושחין אותו ואם אירע פסול בכהן גדול משמש זה תחתיו שהוא כשר ברבוי הבגדים בלא משיחה 51 המאירי ( בית הבחירה , מהדורה שנייה , הוצאת ר״ש סטרליץ , ירושלים תשכ״ה , עמ׳ נה ) כתב : ״ועל שני אלו שאלו בגמרא אם במיתת כלם הוא חוזר ... ״ . דהיינו , ״כולן״ אינם כל הכוהנים שנזכרו במשנה , אלא רק הכוהן העובד – אם המשוח ואם המרובה בגדים , לשיטתו של המאירי – והכוהן שעבר . ולפי זה אין כל קושי , שכן שניהם יכולים להיות בזמן אחד . וראה שם הערה . 195 אולם עם כל זה הפירוש דחוק , שכן ״כולן״ משמע כל הכוהנים שהוזכרו במשנה , והם שלושה . וראה תוספות נזיר מז ע״א ...  אל הספר