פירושה של הסתמא דגמרא בירושלמי ל״מרובה בגדים״ אינו מצוי בבבלי . אבל על פי המפורש בברייתא שהובאה לעיל , האומרת ״משנגנז ארון נגנז עמו צנצנת המן וצלוחית של שמן המשחה ... ומי גנזו , יאשיהו המלך גנזו ... ״ , פירשו המפרשים את התואר ״מרובה בגדים״ בדרך דומה לזו שבירושלמי . ויש שאף הוסיפו יסוד חדש לפירוש , כגון התוספות , נזיר מז ע״א , ד״ה וכן , שכתבו : ומרובה בגדים קרי משנגנז שמן המשחה דיאשיהו גנז שמן המשחה שעשה משה , כדאיתא בפ׳ הוציאו לו ואחריו לא היה כהן משוח בשמן המשחה אלא מרובה בגדים בלא שמן שהיו ממלאים ידיו בח׳ בגדים ולא היו יכולין לעשות שמן המשחה אחר למשוח בו כדכתיב שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם , זה ולא אחר וכדאיתא בפ׳ קמא דכריתות , וכי נס א׳ בשמן המשחה היה והלא הרבה נסים נעשו בו שמתחילה לא היה אלא י״ב לוג ובו נמשח המשכן וכל כליו ואהרן ובניו כל ז׳ ימי המלואים ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים וכולו קיים לעתיד לבא שנאמר משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם התוספות מנסים לבסס את פירושם על ידי ההנחה , ש״לא היו יכולין לעשות שמן המשחה אחר למשוח בו״ . אולם לחידושם זה אין כל יסוד בברייתא שהם מביאים , ...
אל הספר