הדיון של ר' מאיר ושל ר' יוסי לגבי ״השני״

מבחינה אחרת יש לדון בהנחתה של הסוגיה שהסיפא היא כר׳ מאיר , שלפי פשוטה משמעה כר׳ מאיר דווקא ולא כר׳ יוסי . ולפיכך יוצא שלדעת הסוגיה חולקים ר׳ מאיר ור׳ יוסי בדינו של השני . בשתי דרכים נתפרשה מחלוקת זו על ידי הראשונים . רובם סוברים שעל פי הנימוק ״כהן גדול משום איבה כהן הדיוט משום מעלין בקדש ואין מורידין״ , עולה שגם לר׳ יוסי השני כוהן גדול הוא מצד הדין , אלא שבפועל אינו משמש , וכדברי רש״י , יומא יב ע״ב , ד״ה אינו ראוי : ״כלומר אינו משמש במקדש לא בשמנה ככהן גדול ולא בארבעה ככהן הדיוט״ . ובהמשך שם : ״שאם עבר ועבד בשמונה בגדים ככהן גדול עבודתו כשירה דהא כה״ג הוא אלא דאמרו רבנן לא לישתמש משום איבה אבל בארבעה ודאי פסולה דהוה ליה חסר בגדים״ . ואמנם התוספות , מגילה ט ע״ב , ד״ה ולא לכהן הדיוט משום מעלין בקדש וכו׳ , הקשו : ״קשיא למה ליה האי טעמא תיפוק ליה דכיון דראוי לכהן גדול אי לאו משום איבה א״כ אינו יכול לשמש בארבעה בגדים משום דהוה ליה מחוסר בגדים״ . והשיבו : ״ויש לומר דמשום האי טעמא לא היינו מקפידין כיון דעל פי בית דין הוא אי לאו טעמא דמעלין״ . ובתוספות יומא שם , ד״ה כהן גדול : ״וי״ל דכהן גדול ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן