להצעתה של המשנה

נראה כי ההלכות במשנה ד והרישא של משנה ו , שלכאורה נראה כי הובאו בפרקנו ללא צורך ענייני , אכן מקומן במסגרת שלפנינו . הטעם להבאתם של הכללים ״כל התדיר מחבירו קודם את חבירו וכל המקודש מחבירו קודם את חבירו״ במשנתנו הוא , שהם הם הנימוקים להלכות ״אין בין ... ״ במשנה ד . בהתאם לנימוקים אלה , הלכות ״אין בין ... " 28 ראה לעיל , סעיף ״לשיטת הראשונים בפירושה של הסיפא״ , עמ׳ 462 והערה . 18 29 כללים אלה עוסקים במקורם , כפי שעולה ממשנתנו , בסדר הקדימה שבין הכוהנים השונים , ובהתאם לכך ״חבירו״ – משמעו כפשוטו . אולם עוד בתקופה התנאית השתמשו בהם גם לקביעת הסדר שבין קרבנות או עבודות , כפי ששנינו במשנה זבחים פ״י מ״א - מ״ב . ועל פי שינוי זה במשמעותם של הכללים , אפשר , אולי , להניח שהם קדומים ביחס . ולפי הצעתנו , שכללים אלו במקורם מנמקים את הלכות ״אין בין ... ״ במשנה ד , יש כאן סיוע להנחה שהלכות אלו קדומות הן . אמנם הנחה זו רווחת לגבי כל משניות ״אין בין ... ״ , משום שסידורן בקובץ אינו על פי נושא , אלא על פי צורתן הספרותית , וראה מאמרו של גינצבורג ( לעיל , הערה . ( 4 אולם ר״ד הלבני מסר לי , שמסקנה כוללת זו לג...  אל הספר