הקשיים האמורים על עצם הכפילות של בבות ג ו ד והסתירות שביניהן , מקורם בהנחה שכל ארבע הבבות מר׳ שמעון הן . אולם נראה , כי רק שלוש הבבות הראשונות הן משל ר׳ שמעון , ובבא ד היא ברייתא העומדת בפני עצמה , ומשל תנא אחר היא . ממילא אין מקום לשאול על הכפילות של בבות ג ו ד ועל הסתירות שביניהן , שכן לפנינו שתי ברייתות עצמאיות נפרדות , ששיטתן שונה הן לגבי דינו של הנשיא והן לגבי דינו של הכוהן המשיח . הנשיא חייב , לדעת ר׳ שמעון , על ביטוי שפתיים ועל טומאת מקדש וקודשיו אך אינו חייב על שמיעת הקול , אבל לדעת התנא של בבא ד ״נשיא כיוצא בו״ , דהיינו הוא חייב גם על שמיעת הקול . ובאשר לכוהן המשיח , ר׳ שמעון מחייבו על שמיעת הקול ועל ביטוי שפתיים ופוטרו על טומאת מקדש וקודשיו , אבל התנא של בבא ד חולק וסובר שהכוהן המשיח פטור אף על שמיעת הקול וביטוי שפתיים .
אל הספר