ההבדלים שבין בבא ג לבין בבא ד בברייתא

בבבות ג ו ד בברייתא מצויות הלכות סותרות הן בדינו של הנשיא והן בדינו של הכוהן המשיח . בניגוד למפורש בבבא ג ש״אין הנשיא חייב בשמיעת הקול״ נאמר בבבא ד : ״כל שהוא בעולה ויורד נשיא כיוצא בו״ , דהיינו הנשיא חייב לא רק על ביטוי שפתיים ועל טומאת מקדש וקודשיו אלא גם על שמיעת הקול . ולא רק בדינו של הנשיא אלא גם בדינו של הכוהן המשיח סותרות בבות ג ו ד זו את זו , וכבר העירו על כך בסוגיית הבבלי : ״הא גופא קשיא אמרת שאין משיח חייב בטומאת מקדש וקדשיו בטומאת מקדש וקדשיו הוא דפטור אבל בשמיעת הקול וביטוי שפתים חייב אימא סיפא כל שהוא בעולה ויורד נשיא כיוצא בו משיח ובית 77 הרמ״ה בתוספות הרא״ש , ד״ה הא גופה כבר הקשה : ״וא״ת אמאי לא תקשי לי׳ מנשיא דקתני רישא אלא שהנשיא פטור בשמיעת קול והדר תני כשהוא [ והגהת המהדיר בדפוס מיותרת היא . וראה הערות 81 , 60 ] בעולה ויורד נשיא כיוצא בו בעולה ויורד״ . ונדחק להשיב : ״דהיינו במאי דמחייב ולאפוקי מר״א דאמר נשיא מביא שעיר״ . 78 וכן הוא דיבור המתחיל בתוספות הרא״ש : ״הא גופה קשיא אמרת שאין משיח חיב בטו״מ וקדשיו״ . אבל בכי״פ : ״הא גופה קשיא אמרת משיח פטור מטומאת מקדש וקדשיו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן