ההבדל שבין המשנה לבין הברייתא בדינו של הנשיא

לדעת ר׳ שמעון בברייתא ״אין הנשיא חייב בשמיעת הקול״ . לעומת זאת במשנה שנינו : ״על שמיעת הקול ועל בטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו בית דין פטורין והיחיד והנשיא והמשיח חייבין אלא שאין כהן גדול חייב בטומאת מקדש וקדשיו דברי ר׳ שמעון״ . אך לא נאמר בה , כבברייתא , ש״אין הנשיא חייב בשמיעת הקול״ . למרות זאת , המיוחס לרש״י , בדונו בשיטת ר׳ שמעון במשנה , קובע בפירושו למשנה ד״ה אלא : ״והוא הדין דקאמר רבי שמעון אלא שאין הנשיא חייב על שמיעת הקול דמלך לא מעיד ולא מעידין אותו אלא לא אצטריך ליה למיתנא דהא תנא ליה לעיל ר״ע״ . אולם הצעתו של המיוחס לרש״י דחוקה ביותר . שהרי במשנתנו אין ר׳ שמעון מבחין לגבי הנשיא בין שמיעת הקול לבין ביטוי שפתיים וטומאת מקדש וקודשיו , ועל פי פשוטה של המשנה משמע , כי ר׳ שמעון מחייב את הנשיא על שלושתם , ושלא כר׳ עקיבא הסובר במשנה ה , כי ״הנשיא חייב בכולן חוץ משמיעת הקול ... ״ . והנה בירושלמי הוריות פ״ב ה״ח ( מו ע״ד ) נאמר : כיני מתנית׳ אלא שאין כהן גדול חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי הכל והנשיא על שמיעת קול דברי רבי שמעון ומפרש פני משה בד״ה כיני מתניתא : ״כן צריך לשנות במתני׳ א...  אל הספר