הכפילות במשניות ד-ה על פי הנוסח שלפנינו

בסיפא של משנה ג שנינו : ״אין בית דין חייבין עד שיורו בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וכן הכהן המשיח ולא בעבודה זרה עד שיורו על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת״ . ומכללא שאם הורו בית דין בדבר שזדונו כרת ושגגתו אינה בחטאת קבועה אלא בחטאת עולה ויורד אינם חייבים . והלכה זו מפורשת במשנה ד : ״אין חייבין על עשה ועל לא תעשה שבמקדש ... אבל חייבין על עשה ועל לא תעשה שבנדה״ . דהיינו בית דין מתחייבים בפר העלם דבר של ציבור על הוראתם בדין נדה , שכן הוא דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת , אבל אין הם מתחייבים בקרבן על הוראה בדיני טומאת מקדש וקודשיו , שהוא דבר שזדונו כרת ושגגתו אינה חטאת קבועה , אלא קרבן עולה ויורד . 16 בכי״פ : ״כהן משיח״ , בכי״מ : ״המשי׳״ , במשנה בבבלי ״כ״ג משיח״ , אבל הפסקה להלן ט ע״ב : ״כ״ג״ . וראה דק״ס אות ט . ולהבדל אפשרי בין הנוסחאות ראה הרש״ש , ח ע״ב ד״ה במשנה והנשיא , ואכמ״ל . 17 ובכי״פ נוסף כאן : ״ואין הנשיא חייב על שמיעת הקול״ . וכן מצויה תוספת זו בדיבור המתחיל בפירוש ר׳ יהונתן מלוניל . וגם מפירושו עולה שבמשנתנו הייתה גרסה זו , שכן הוא כותב : ״ ... והא לא איצטריך למיתני דהא תנא לעיל אלא אגב ...  אל הספר