שלפי נוסחתו שאלת הסוגיה היא רק ״מנא הני מילי״ וללא כל פירוט . והשאלה היא , לדעתו , רק על מקורה של ההלכה , שאין היחידים מביאים אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבמקדש , אבל הסוגיה לא שאלה כלל על מקורה של ההלכה ש״צבור לא מחייבי קרבן״ . פירוש זה של ר״ב ל״מנא הני מילי״ מבוסס על נוסחתו בדרשת ר׳ יצחק כמובא שם : ״א״ר יצחק בר אבדימי נאמר באשם תלוי ולא ידע ואשם ונאמר בצבור אשר לא תעשנה בשגגה ואשם מה צבור בקבוע אף אשם תלוי בקבוע פי׳ מה קרבן צבור אינו בא אלא בקבוע , אף אשם תלוי אינו בא אלא [ על ] חטא שוודאי בקבוע״ . לפי גרסה זו , ר׳ יצחק אכן אינו לומד את דין חטאת ציבור מחטאת יחיד כבדפוס , אלא רק את דין אשם תלוי שביחיד מדין חטאת הציבור , וממילא היה בידי ר״ב לפרט את ״מנא הני מילי״ כמכוונת רק לדין אשם תלוי , ושלא כמפורט בנוסח הדפוס . על פי גרסת ר״ב ופירושו אינו מתעורר כלל הקושי שעמדנו עליו לעיל , דהיינו מדוע התעלמו הסתמא דגמרא ור׳ יצחק מן הדרשות שהובאו בסוגיה דלעיל לביסוסה של משנה ג . שהרי אפשר שגם לדעת בעל ה״מנא הני מילי״ וגם לדעת ר׳ יצחק המקור להלכה שבמשנתנו , ש״אין חייבין על עשה ועל לא תעשה שבמקדש״ , ...
אל הספר