לדעת המיוחס לרש״י , ד״ה ואין מביאין , דנה ההלכה ש״אין מביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבמקדש״ ב״יחידין״ , ולא בבית דין , וכדבריו בד״ה אשם תלוי : ״בב״ד לא איצטריך למיתנא אין מביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבמקדש שהרי אין ב״ד מביאין אשם תלוי אפי׳ במקום ספק חטאת קבועה כדאמרי׳ בריש פירקין ... 14 גם מדברי ר״ב עולה , כי הקושיה היא מטומאת מקדש וקדשיו , שכן כתב : ״ועוד יש לנו אשם בהדיא דכתיב גבי טומאת מקדש וקדשיו והוא ידע ואשם״ . אבל בכי״מ : ״ועוד בעול׳ ויורד נמי הכתי׳ והו׳ טמא ואש׳ והו׳ ידע ואש׳״ . ובדק״ס אות ט : ״ולשון ישר הוא וכ״ה בכל הד׳ הישנים והוא טמא ואשם [ והוא ידע ואשם ] ולפי נוסח הדפוס דלא פריך רק מטומאת מקדש וקדשיו מחקו המהרש״א דהוא כפול ומיותר״ . ובכי״פ : ״ועוד עולה ויורד נמי כתי׳ והוא טמא ואשם״ . 15 ויקרא ה , ב . והכתוב ״והוא ידע ואשם״ המצוטט בכי״מ ועל ידי ר״ב ( ראה בהערה הקודמת ) הוא שם פסוק ג בדין טומאת מקדש וקדשיו , וגם שם פסוק ד בדין ביטוי שפתיים . 16 בכי״מ : ״אל׳ א׳ רב פפ׳״ . וכן בכי״פ , בר״ב ובתוספות הרא״ש : ״אלא ... ״ . 17 בדומה לכך בכי״פ : ״דנין ואשם מצות ה׳ מואשם מ...
אל הספר