פרק 18 הוראת הכוהן המשיח (הוריות ו ע״ב – ז ע״א)

דינו של הכוהן המשיח שחטא מפורש בויקרא ד , ג - יב . אך בעוד שרובה של הפרשה דן בקרבנו ובפרטי הקרבתו , הרי לתיאור חטאו יוחדו רק מילים ספורות : ״אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים לה׳ לחטאת״ . לדעת חז״ל , חטאו של המשיח הוא כחטאה של העדה , שבעניינה נאמר שם , יג - יד : ״ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצוות ה׳ אשר לא תעשינה ואשמו ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת ... ״ . וכשם שכוונת הכתוב היא , לדעתם , שבית הדין הורו לעבור על ״אחת מכל מצוות ה׳״ , היינו ״בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת״ , ואין הם מתחייבים בפר אלא על ידי העלם דבר של בית דין ושגגת מעשה של הקהל , כך הוא גם חטאו של הכוהן המשיח , שהורה לעצמו בשוגג ועשה על פי הוראתו בשוגג ״בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת״ , ואף הוא אינו חייב אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה , שכן דרשו בברייתא בירושלמי פ״ב ה״א ( מו ע״ג ) : ״ … לאשמת העם , הרי אשמתו כאשמת העם״ . אבל הרשב״ם בפירושו למקרא כבר העיר בד״ה אם הכהן המשיח יחטא : ״בהוראתו גם להחטיא את העם עמו״ . ובד״ה לאשמת העם : ״חכמים דרשו הרי...  אל הספר