שאלת ״מאי הוי עלה״ והתשובה עליה

אף שאלת הסוגיה ״מאי הוי עלה״ , והתשובה עליה , קשורות לדעת הראשונים במחלוקת שבין רב יוסף לבין אביי , בשאלה אם ניתן להעמיד את הברייתא כר׳ שמעון . וכך מבאר הרא״ש , ד״ה א״ה בצרי להו : ״וקבעי תלמודא : מאי הוי עלה ? משום דמתוקמא דברי רב יוסף , קבעי תלמודא : הי מנייהו עיקר ? דברי אביי או דברי ר״י״ . על פי שיטתו של הרא״ש , שלא נדחו דברי רב יוסף , ״כהנים עם לעצמן איקרו״ , מובנת שאלת הסוגיה . אבל לפירושו של המיוחס לרש״י , שנדחו דברי רב יוסף , ״שאני כהנים דאיקרו קהל״ , לא מובן מה טעם בשאלה ״מאי הוי עלה ? ״ , שאף לפי המיוחס לרש״י , ד״ה מאי הוי עלה , משמעה : ״אי הוה דוקא הא דאביי , דאמר דשמעינן ליה לר״ש דאמר דחטאת השותפין אינה מתה , או לאו דוקא״ . ואכן , כבר עמד הרא״ש על קושי זה . ואלה דבריו : ״ולשיטת רש״י ז״ל , ( ניחא ) [ נדחו ] דברי ר״י , דע״כ כהנים לא אקרי קהל , דא״כ נפישי להו פרים . נמצא דסבר ר״ש דאין חטאת שותפין מתה , וא״כ מאי בעי תלמודא : מאי הוי עלה ? ״ . נוסחא הישינה ... ״ . ובדק״ס , אות ו , כותב : ״ד״ה והא כתיב , וכהנים לא איקרי כו׳ ולא מתוקמא כר״ש , וכ״ה בדפוס ווינציא רפ״א ורפ״ז בסיליאה ו...  אל הספר