פסח

בנוסף לעולה מן המשנה בתמורה שלדעת תנא קמא , שהוא ר׳ יהודה , קרבן פסח הוא קרבן ציבור , מצאנו מפורש בברייתא בבבלי פסחים פ ע״א : ״רבי יהודה אומר : אפילו שבט אחד טמא ושאר כל השבטים טהורין – יעשו בטומאה , שאין קרבן ציבור חלוק״ . הרי שלדעת ר׳ יהודה הפסח קרבן ציבור הוא , שלא כדעתם של ר׳ מאיר ור׳ יעקב . ישנים . שלא כראשונים אלה שמתרצים את קושייתם , התוספות רי״ד אינו מיישבה , וז״ל בד״ה ולטעמיך דקתני אמר לו ר׳ יעקב כו׳ : ״פי׳ ה״נ דיכול לו להוכיח מחביתי כ״ג דליכא למימר דפליג בהו ת״ק ולימא דציבור נינהו״ . 37 ולכן מובן ומדויק מה ששנינו בתוספתא יומא פ״א הי״ג ( ליברמן עמ׳ : ( 226 - 225 ״כבשי צבור בשמנה שאין עמהם חביתים״ , שלא כבכבש התמיד ש " עצמו בתשעה " . על פי מחלוקת זו בטיבו של קרבן פסח – אם קרבן ציבור הוא או קרבן יחיד – מתבאר יפה ההבדל שבין המקורות המוסרים על הדיון שבין בני בתירא והלל הזקן . דיון זה מצוי לפנינו בתוספתא , בירושלמי ובבבלי . נדון כאן באחד ההבדלים שבין מקורות אלו . בתוספתא פסחים פ״ד הי״ג ( ליברמן עמ׳ 165 ) שנינו : פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת שאלו את הלל הזקן פסח : מהו שידחה את הש...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן