פר יום הכיפורים

כאמור , מסקנת הסוגיה ביומא היא שפרט לרב עמרם אין מי שסובר שפר יום הכיפורים הוא קרבן ציבור . אולם בסוגיה זו עצמה מצויים לפי פשוטם מספר מקורות הסוברים שפר יום הכיפורים קרבן ציבור הוא . ראשית , מן הכללים של ר׳ יהודה במשנה תמורה ומקבילותיה : ״קרבנות הצבור דוחין את השבת ואת הטומאה וקרבנות היחיד אינן דוחים לא את השבת ולא את הטומאה״ עולה שלדעתו פר יום הכיפורים חטאת ציבור הוא . 26 כהסבר לדעתו של רב עמרם שפר יום הכיפורים קרבן ציבור הוא כתב רש״י , ד״ה חטאת צבור היא : ״הואיל ועליו ועל אחיו הכהנים בא ( ועל כל קהל ישראל ) דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו ( ובעד כל קהל ישראל ) ״ ( שלא כבספרים ישנים חלק מדברי רש״י מוסגרים כבר לפנינו . ראה שיח יצחק ד״ה חטאת צבור הדן בנוסח שב״ספרים ישנים״ ) . ואמנם לדעת רש״י להלן נא ע״ב , ד״ה ותיפוק לי , הסוגיה שם מתייחסת ל״בעיא דר׳ אלעזר דלעיל״ , דהיינו ״לדברי האומר : פר יום הכפורים קרבן יחיד , עושה תמורה או אינו עושה תמורה״ שהוא ר׳ מאיר , למרות זאת סובר רש״י כנראה שהסבר זה כוחו יפה אף לר׳ יהודה . ואכן , לדעת בעל חסדי דוד כל הסוגיה שם נאמרת כהסבר לשיטתו של ר׳ יהודה , כעולה מ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן