במשנה כריתות פ״א מ״ו שנינו : המפלת אור לשמנים ואחד : בית שמאי פוטרין מן הקרבן בית הלל מחייבים . אמרו בית הלל לבית שמאי : מאי שנא אור לשמנים ואחד מיום שמנים ואחד ... אמרו להם בית שמאי : לא אם אמרתם במפלת יום שמנים ואחד שכן יצאה בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן , תאמרו במפלת אור לשמנים ואחד שלא יצאה בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן ! אמרו להן בית הלל : והרי המפלת יום שמנים ואחד שחל להיות בשבת תוכיח , שלא יצאה בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן וחייבת בקרבן ! אמרו להם בית שמאי : לא אם אמרתם במפלת יום שמנים ואחד שחל להיות בשבת , שאף על פי שאינו ראוי לקרבן יחיד ראוי לקרבן צבור , תאמרו במפלת אור לשמנים ואחד שאין הלילה ראוי לא לקרבן יחיד ולא לקרבן צבור ... ר״מ . וא״כ בעיקרא דדינא אין בין ר״מ לת״ק ולא כלום . ולפיכך לא דק הר״ב במ״ש הלכה כר״מ כיון דלענין הדין תרווייהו שוים . ומה שייך לפסוק הלכה לענין הטעם״ . ראה לעיל , הע׳ . 3 16 לבירורה של הסוגיה ראה להלן פרק 17 עמ׳ 324 ואילך . 17 ראה להלן הע׳ . 61 18 וכן בתוספתא שם פ״א ה״ט ובספרא תזריע פרק ג א . בית שמאי פוטרים מן הקרבן את המפלת אור לשמונים ואחד משום שהל...
אל הספר