הקושיה : ״ותיפוק ליה דחטאת שמתו בעליה היא , וחטאת שמתו בעליה למיתה אזלא ! ״ , מתורצת על פי דברי רב עמרם , הסובר שפר יום הכיפורים ״חטאת ציבור הוא , ולא למיתה אזלא״ . ולשיטה זו , שפר יום הכיפורים חטאת צבור היא , מובא סיוע מ״דתנן אמר לו רבי מאיר : והלא פר יום הכפורים , וחביתי כהן גדול , ופסח , דקרבן יחיד הוא , ודוחה את השבת ואת הטומאה ! לאו מכלל דאיכא למאן דאמר דצבור ? ״ . מקור זה שנוי בשינוי קל במשנה תמורה פ״ב מ״א : יש בקרבנות הצבור מה שאין בקרבנות היחיד ; שקרבנות הצבור דוחין את השבת ואת הטומאה , וקרבנות היחיד אינן דוחים לא את השבת ולא את הטומאה . אמר רבי מאיר : והלא חביתי כהן גדול , ופר יום הכפורים , קרבן יחיד – ודוחין את השבת ואת הטומאה ! אלא – שזמנן קבוע . מקבילה למשנה היא הברייתא המובאת בסוגיה דלעיל ובשינויים קלים בתוספתא תמורה , פ״א הי״ז ( עמ׳ , ( 552 שזה לשונה : קרבנות צבור דוחה את השבת ואת הטומאה , קרבנות יחיד אינם דוחים לא השבת ולא הטומאה , דברי ר׳ יהודה . אמר לו ר׳ יעקב : מצינו בחביתי כהן משיח , ופר יום הכפורים , והפסח , שהן קרבנות יחיד , ודוחין את השבת ואת הטומאה ! מצינו בפר הב...
אל הספר