פרק 15 לדינו של פר יום הכיפורים (יומא מט ע״ב – נ ע״ב; הוריות ו ע״א)

לאו מכלל דאיכא למאן דאמר דצבור ? לא , מכלל דאיכא למאן דאמר דשותפין . שלושה חלקים בסוגיה : הראשון כולל את הקושיה ״ותיפוק ליה ... ״ , את תירוצו של רב עמרם ואת הסיוע מדברי ר׳ מאיר שיש הסובר שפר יום הכיפורים חטאת ציבור הוא . בחלק השני נדחה הסיוע מדברי ר׳ מאיר לשיטת רב עמרם שפר יום הכיפורים חטאת ציבור הוא . ובחלק השלישי קושייתו של אביי מן הברייתא , שמפורש בה שיש הסובר שפר יום הכיפורים חטאת ציבור הוא , ודיון בה . לפי סדר זה של חלקי הסוגיה נדון בה להלן . על פי פשוטה של משנה , תמורה פ״ב מ״ב , נחלקו התנאים בטיבו של פר יום הכיפורים , אם חטאת יחיד או חטאת ציבור הוא . וכך , כנראה , התפרשה המשנה על ידי רב עמרם ור׳ אלעזר ביומא נ ע״א - ע״ב . אולם לדעת ראשונים סובר רבא שם , שלדעת הכול חטאת יחיד הוא . לדעתם , הוא גם מגיה את קביעתם של התנאים בהתייחסם לפר יום הכיפורים מ״שאין חטאת צבור מתה״ ל״אין חטאת שותפין מתה״ , דהיינו : פר יום הכיפורים אינו חטאת ציבור אלא חטאת שותפים . להלן נדון בסוגיה הנזכרת כדי לעמוד על משמעותן המקורית של המשנה ומקבילותיה ועל מימרות האמוראים המובאות בה . את הסוגיה נעתיק תוך ציון שינ...  אל הספר