ההסבר לזיהויו של רב יוסף וקשייו

גם בדברי רב יוסף שני חלקים . בראשון , תמיהתו על זיהויו של רב : ״ונוקמה כרבי שמעון דאמר בית דין עם הצבור״ , או בנוסח אחר : ״ממאי ? דלמא ר׳ שמעון היא , דאמ׳ צבור מייתי וב״ד מייתי״ . בשני הוא מסביר את הברייתא אליבא דר׳ שמעון : ״מת אחד מן הצבור , חייבין , דאין צבור מתים . מת אחד מבית דין , פטורין , כדאמרינן דחטאת שותפין היא״ . לפי החלק השני , ההסבר לברייתא , אף רב יוסף מניח – לדעת ר׳ שמעון – שהחטאת של בית הדין חטאת שותפין היא , וחטאת השותפים דינה כחטאת היחיד ולא כחטאת הציבור . על כן , אם מת אחד מחברי בית הדין , נעשה הקרבן כ״חטאת שמת אחד מן השותפים״ או כ״חטאת שמתו בעליה״ , שאינה קרבה ומתה , ומשום כך ״מת אחד ... מבית דין פטורין״ . אבל הקרבן המובא על ידי הציבור חטאת ציבור הוא , שאינה מתה , והיא קרבה אף אם ״מתו בעליה״ , משום ״דאין צבור מתים״ . ועל כן , אף אם ״מת אחד מן הצבור , חייבין״ . ומאחר שהנחותיו של רב יוסף והסברו זהים לאלו של רב , הרי ממילא הקשיים על רב , שעמדנו עליהם לעיל , קשים אף על רב יוסף . הקשיים דלעיל מקורם בחלק השני של מימרת רב יוסף , ועל כן מתעוררת השאלה אם הוא משל רב יוסף , או ...  אל הספר