ההסבר לזיהויו של רב וקשייו

בדברי רב , הבאים להשיב על השאלה ״מאן תנא״ שבראש הסוגיה , שני חלקים : בראשון , זיהויו של התנא כר׳ מאיר , הסובר שעל בית הדין להביא את פר העלם דבר ; ובשני , הסברת הברייתא בהתאם לזיהוי זה : ״הלכך מת אחד מן הצבור , חייבין , דהא קאים כוליה בית דין . מת אחד מבית דין , פטורין , דהויא לה חטאת שמת אחד מן השותפין , ומשום הכי פטורין״ . על פי ההסבר המצוי לפנינו , רב מניח בפשטות , שלדעת ר׳ מאיר , קרבן 4 בכי״מ : ״ירמיה בר אבא״ , ובדק״ס , אות א : ״והשער יוסף הביא מפריטי הרמ״ה כ״י דגרס : א״ר זירא אמר רב , ואמרי לה א״ר ירמיה בר אבא אמר רב״ . וכן בכי״פ : ״אמ׳ רב זירא אמ׳ רב , ואמרי לה אמ׳ רב ירמיה בר אבא אמ׳ רב״ . בדומה לכך , בלא הזכרת רב , גם ר״ב : ״אמר ר׳ זירא , ואמרי לה אמר ר׳ ירמיה בר אבא״ . 5 בכי״מ : ״ר׳ מאיר הי׳ , דא׳ , ב״ד מבי׳ ואין צבור מביאי׳״ . ובכי״פ : ״ר׳ מאיר היא , דאמ׳ , ב״ד מייתו״ , ובפירוש ר״ב : ״ר״מ היא , דאמר , ב״ד מייתו ולא צבור״ . 6 הנימוק ״דהא קאים כוליה בית דין״ אינו בכי״פ . אבל בר״ב : ״דהא כולהו ב״ד קיימי״ . 7 בכי״מ : ״הילכך מת אחד מת [ צ״ל : מן ] הצבור , חייבין , דהאי [ צ״ל : דהא ...  אל הספר