שיטות ר' יהודה ור' שמעון על־פי הברייתא

בברייתא בספרא ויקרא חובה , פרשה ד , יב - יז ( מהדורת וייס , יט ע״א - ע״ב ) , ובבבלי הוריות ה ע״א , בשינויים קלים , שנינו ( להלן : הברייתא בספרא ) : ידעו שהורו וטעו ולא ידעו מה הורו יכול יהו חייבים ת״ל ונודעה החטאת לא שיוודעו החוטאים אשר חטאו והקריבו חטאו שני שבטים מביאין שני פרים חטאו שלשה מביאין שלשה 33 תופעה זו רווחת . וראה : רי״ן אפשטיין , מבוא לנוסח המשנה , עמ׳ 946 ואילך . וראה דוגמאות נוספות בספרי , מודה במקצת , עמ׳ . 168 , 51 34 אשר לנוסח ״או רובן״ בסיפא , שמשמעו הוא כי ״רוב השבט ככל השבט״ , אפשר שאף הוא אינו מקורי , והוא נוסף על פי הלכה זו בספרי , או שהוא נוסף מאוחר יותר לאחר שהיה כבר ברישא , ובהשפעתה . וכבר ראינו שלפני ר״ב היה ״או רובן״ ברישא , אך , כנראה , לא בסיפא ( ראה הע׳ , 7 24 לעיל ) . ואכן , בעצם ההלכה אין כל חידוש , שהרי כמפורש בבבלי הוריות ג ע״ב : ״בכל התורה כולה קיימא לן רובו ככולו״ . ואכן , אף משנה פ״א מ״ד דנה ב״כל הקהל״ בלבד , ולא נזכר בה כלל ״או רובן״ , ואין ספק שהוא הדין ל״רובן״ , דרובו ככולו , וכפי שהעיר על כך בעל באר שבע ד ע״ב , ד״ה הורו . ואף במקבילה לסיפא בברי...  אל הספר