האם מקורי הוא ״או רובן״ ברישא?

ר׳ מאיר דן ברישא בשניים : כשעשו כל הקהל או כשעשו רובו של קהל , דהיינו רוב אוכלוסין של כל ישראל . על פי זה יש להניח , כי גם ר׳ יהודה ור׳ שמעון החולקים על ר׳ מאיר , אף הם דנים הן ב״כל הקהל״ והן ב״רובו״ . והנה בדברי ר׳ שמעון מפורש , שבעבודה זרה מביאים ״פר ושעיר לכל שבט ושבט פר ושעיר לבית דין״ . אף אם אין בנוסח שלפנינו הנמקה מפורשת דומה בפסקה הדנה בשאר מצוות , הרי שמדבריו ברישא ״שלשה עשר פרים״ ובסיפא ״שמנה פרים״ עולה ברורות שהעיקרון זהה . על כן , בשאר מצוות יש להביא , לדעתו , פר לכל שבט ושבט ופר לבית דין , וכמפורש באחד מכתבי היד . אם כן ברישא , שעשו ״כל הקהל״ , מובנים דבריו שיש להביא י״ג פרים בשאר מצוות , או י״ג פרים וי״ג שעירים בעבודה זרה ( להלן נציין רק ״פרים״ בלי לפרט ) . אבל לא מובן מדוע יש להביא י״ג פרים גם במקרה השני המפורש ברישא , דהיינו שעשו ״רובן״ . אמנם אפשר שרוב הקהל מורכב מרובו של כל אחד משנים עשר השבטים , ואם כן יהא עליהם להביא י״ג פרים לדעת ר׳ שמעון . אבל אפשר שרוב הקהל מצטרף לא מכל השבטים אלא רק מחלקם , או אף משבט אחד , ואם כן קשה מדוע מחייבם ר׳ שמעון להביא י״ג פרים , הרי לפ...  אל הספר