למשמעה של ״רובן״ ברישא

בדרכים שונות התפרשה ״רובן״ ברישא : ״ועשו כל הקהל או רובן״ ( או ״רובו״ , לפי גרסה אחרת הנמשכת אחר צורת היחיד של השם ״קהל״ . ולהלן נציין רק ״רובן״ ) . ר׳ יהונתן מלוניל מפרש בד״ה משנה ח ( אוצר הפירושים , עמ׳ א ) : ״הורו ב״ד ועשו כל הקהל או רובו וכו׳ כלומר רובא דשבטים מביאין פר … ״ . אמנם הצעה זו יכולה להתבסס על האמור בירושלמי הוריות פ״א ה״ו , מו ע״א : ״ר׳ מאיר או׳ כל השבטים קרויין קהל״ . אולם קשה לפרש בדרך זו את משנתנו , שכן זו דנה במפורש בסיפא ב״שבעה שבטים״ , דהיינו 11 בכל הנוסחאות שנידונו אין בסיפא פסקה הדנה בעבודה זרה לדעת ר׳ יהודה . לכאורה הושמטה פסקה זו , שהרי היא נמצאת אף בדברי ר׳ יהודה ברישא , ובדברי ר׳ מאיר ור׳ שמעון ברישא ובסיפא . אף בשים לב לאופיה של הפסקה , ולמקבילה של המשנה , אפשר שאין כאן כל השמטה . בפסקה ״ובעבודה זרה ... ״ אין כל חידוש ממשי , שכן הכתוב קובע במפורש את הקרבן שיש להביא , פר בשאר מצוות ופר ושעיר בעבודה זרה , וכמפורש גם במשנה דלהלן פ״ב מ״ו . ואכן בברייתא בספרא , שהובאה גם בבבלי ה ע״א , והמקבילה לסיפא של המשנה , דנים התנאים רק בשאר מצוות . על כן אפשר שגם המשנה במק...  אל הספר