פרק 11 לסוגי הרוב בהוראה (הוריות ה ע״א–ע״ב)

במשנה הוריות פ״א מ״ה נחלקו תנאים בעניינם של שני קרבנות . האחד מפורש בויקרא ד , יג - כא , והוא על פי דעת חז״ל פר העלם דבר של ציבור , שיש להביאו בהעלם דבר עם שגגת מעשה באחת מן המצוות האמורות בתורה שזדונה כרת ושגגתה חטאת ( להלן : בשאר מצוות ) . השני מפורש בבמדבר טו , כב - כו , והוא פר ושעיר המובאים בהעלם דבר עם שגגת מעשה בעבודה זרה ( להלן : בעבודה זרה ) . משנה זו מפרטת את השיטות רק לגבי המקרים ש״הורו בית דין ועשו כל הקהל או רובן על פיהם״ , או ש״עשו שבעה שבטים או רובן על פיהם״ . מקרים נוספים , כגון שחטאו פחות משבעה שבטים , ואפילו שבט אחד , והם רובו של קהל או מיעוטו , נידונים בברייתות מקבילות . כדי לעמוד על השיטות במלוא היקפן נדון להלן במשנה ובמקבילותיה , שנעתיקן תוך ציון שינויי הגרסאות הנוגעים לענייננו , ונפתח במשנה : הורו בית דין ועשו כל הקהל או רובן על פיהן מביאין פר ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר שנים עשר שבטים מביאין שנים עשר פרים 1 בכי״מ : ״הורו ב״ד שוגגי׳ ועשו כל או רובן ... ״ . וכבר העיר בדק״ס , אות צ : ״ובא בשיגרא דלישנא ממשנה הסמוכה״ , אך לא צוין שם כי בכ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן