ברייתא זו נמצאת בשינויים במספר מקומות . וז״ל הברייתא בתוספתא , סנהדרין פ״ז ה״א ( מהד׳ צוקרמנדל , עמ׳ : ( 425 א״ר יוסי : בראשונה לא היו מחלוקות בישראל … נזקק אחד מהן להלכה , הולך לבית דין שבעירו . אין בית דין שבעירו , הולך לבית דין הסמוך לעירו . אם שמעו אמרו לו , אם לאו הוא ומופלא שבהם באין לבית דין שבהר הבית . אם שמעו אמרו להן , ואם לאו הן ומופלא שבהן באין לבית דין שבחיל . ודן בראשונה ב״חכם שהגיע להוראה … ״ וב״תלמיד שלא הגיע להוראה והורה לעשות , פטור״ , ומסיים ״שנאמר כי יפלא … מי שלא יפלא ממנו אלא דבר מופלא״ , ורק אח״כ הוא דן בבבא האמצעית במשנה : ״היה חכם מופלא … ושנה ולמד לאחרים … שנאמר והאיש אשר יעשה … ״ . וכך הבין גם בעל מלאכת שלמה , שכבר על הרישא , בד״ה שנאמר כי יפלא , פירש : ״במופלא שבב״ד הכתוב מדבר למעוטי תלמיד״ . 43 תוספתא חגיגה פ״ב ה״ט ; סנהדרין פ״ז ה״א ; ירושלמי שם פ״א ה״ב ( יט ע״ג ) , ובבלי שם פח ע״ב . ועל השינויים בברייתא דן בארוכה ר״א וייס , ״לשאלת טיב הבית דין של שבעים ואחד״ , ספר היובל לר׳ לוי גינצבורג , ניו יורק תש״ו , מעמוד רא . 44 וכך גם בתוספתא חגיגה פ״ב ה״ט ( מהד׳ לי...
אל הספר