הברייתא ״כי יפלא דבר במופלא שבב״ד הכתוב מדבר…״

במשנה סנהדרין יא ע״ב שנינו : זקן ממרא על פי ב״ד שנאמר כי יפלא ממך דבר למשפט ... חזר לעירו ושנה ולימד כדרך שהיה למד פטור ואם הורה לעשות חייב שנאמר : והאיש אשר יעשה בזדון אינו חייב עד שיורה לעשות תלמיד שהורה לעשות פטור נמצא חמרו קלו . על משנה זו הביאו בבבלי ובירושלמי ברייתא , הנמצאת גם בספרי דברים קנב . וז״ל הברייתא בבבלי שם , פו ע״ב – פז ע״א : ת״ר : ״כי יפלא ממך דבר״ – במופלא שבב״ד הכתוב מדבר … ברייתא זו מבססת את ההבחנה שבמשנה בין הוראת תלמיד , שגם אם ״הורה לעשות , פטור״ , ובין הוראת זקן ש״אם הורה לעשות , חייב״ , משום שפרשת ״כי יפלא ממך דבר״ ב״מופלא שבב״ד הכתוב מדבר״ , היינו בזקן , בדיין , ולא בתלמיד . ודרשה זו של הברייתא כבר רמוזה היא במשנה : זקן ממרא על פי ב״ד , שנאמר : כי יפלא ממך דבר למשפט . 41 מתוך השיקול , שמובנו של ״מופלא״ אחד הוא , ניסה ר״ח אלבק בהשלמותיו לסנהדרין יא ע״ב , לפרש את הברייתא שלא כדעתם של הראשונים , והציע : ״כלומר שאם ייפלא הדבר מבית דין , אין כל בית הדין צריך לעלות לירושלים ולשאול , אלא המופלא שואל״ . אבל כל זה חסר מן הספר . והברייתא כפשוטה אינה אומרת אלא שהפרשה עו...  אל הספר