למשמעותן של מימרות שמואל בר אבא ור' שמואל בר רב יצחק

על פי האמור נראה להציע כי המימרה של שמואל בר אבא אינה אוקימתא למשנה , שכן אף לדעתו המשנה מתפרשת כפשוטה . הוא הכריע כשיטה החולקת על המשנה , ובמימרתו הוא קובע כי לפי שיטה זו , הוראה לבטל מקצת ולקיים מקצת לגבי איסור השתחוויה הוא ״בשאמרו אמה מותרת ושתי אמות אסורות״ . דהיינו , שלא עקרו לגמרי איסור המפורש בתורה . ומכללא , ״המשתחוה פטור״ היא הוראה לעקור את כל הגוף , ופטורין עליה , ושלא כמפורש במשנה , שהוראה זו היא הוראה לבטל מקצת ולקיים מקצת , וחייבין עליה . שמואל בר אבא מתייחס רק לעניין השתחוויה , שהוא איסור מפורש בתורה , שלגביו נחלקו על המשנה . אבל הוא לא דן בשתי הדוגמאות הנוספות שבמשנה , באיסור שומרת יום כנגד יום ובאיסור הוצאה , משום שלדעתו אין כל חולק על המשנה לגבי שני איסורים אלו , באשר מקורם של אלו אינו מפורש בתורה , אלא מקורם בדרשה או בדברי קבלה , לכן הוראת היתר בהם היא לדעת הכול הוראה לבטל מקצת ולקיים מקצת , שחייבים עליה . ואף ר׳ שמואל בר רב יצחק הכריע כשיטה החולקת על המשנה . אלא שלפי דעתו עולה מחלק מן המקורות החולקים על המשנה כי גם הוראת היתר בדבר שמקורו בדברי קבלה היא הוראה לעקור את...  אל הספר