לפירושה של בעיית רב יוסף

תמיהה זו – מדוע לא פשט רב יוסף את בעייתו מן המשנה – מבוססת על ההנחה כי משמעותה של בעיית רב יוסף היא כמפורש לפנינו : ״מי אמרי׳ כיון דקא מודו בכולהו מלתא כביטול מקצת וקיום מקצת דמי או דלמא כיון דקא עקריין ליה לחרישה כל עיקר כעקירת גוף דמי״ . שכן , אם אכן אלו הם צדדי הספק של רב יוסף , כי אז בוודאי יכול היה לפשוט את בעייתו מן הדוגמאות במשנה , ובייחוד על פי הדוגמה השלישית ״המשתחוה פטור״ . ברם , קיימת גם האפשרות כי פירוש הבעיה כפי שהוא מצוי בסוגיה אינו משל רב יוסף , אלא משל הסתמא דגמרא , שהשתמש בפירוש הבעיה של ר׳ זירא , המצוי בהמשך הסוגיה , ופירש באמצעותו גם את בעיית רב יוסף . מתוך השיקול שבעיית ר׳ זירא מובנת על פי פירושה בסוגיה , כפי שנעמוד על כך להלן , ולעומת זאת , קשה ביותר להבין את בעייתו של רב יוסף על פי הפירוש המצוי לפנינו , שהוא הוא הפירוש גם לבעייתו של ר׳ זירא , נראה כי אכן הפירוש מקורי הוא לבעייתו של ר׳ זירא . אלא שהסתמא דגמרא , מתוך שלא עמד על משמעותה המקורית של בעיית רב יוסף , הוא שהעביר , תוך התאמה קלה , את פירוש בעיית ר׳ זירא ופירש על פיו גם את בעיית רב יוסף . אבל רב יוסף עצמו ל...  אל הספר