לשיטתה של הברייתא בתוספתא

בברייתא זו בתוספתא לא רק שיש דרשה אחרת מזו שבמשנה , אלא , כפי שנראה , יש בה גם שיטה אחרת במשמעה של ההוראה ״לבטל מקצת ולקיים מקצת״ . בברייתא הדוגמאות אינן מפרשות את הוראת ההיתר שהורו , שלא כבדוגמאות המשנה , המפרשות את הוראת ההיתר : ״הבא על שומרת יום כנגד יום פטור״ ; ״המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים פטור״ ; ״המשתחוה פטור״ . משום כך הוצעו פירושים שונים לברייתא . יש מפרשים , ש״אין חייבין אלא על הדם הקרב לשלמים״ משמעו , שאסרו רק דם הקרב , שהוא דם הנפש , ולאו דווקא בשלמים אלא גם בשאר קרבנות ואף בחולין , והתירו דם שאינו קרב , וכגון דם התמצית , הן בקדשים והן בחולין . ובדרך דומה הם פירשו את הבבא : ״אין חייבין אלא על החלב הקרב לשלמים״ . דהיינו , שאסרו רק חלב הקרב , וכגון החלב שעל הקרב , אבל התירו חלב שאינו קרב , וכגון חלב שעל גבי הדקין , או שעל הקיבה , הן בקדשים והן בחולין . לעומת זאת , את הבבא : ״אין חייבין אלא על פגול שבשלמים״ פירשו , שאסרו פיגול של שלמים דווקא , והתירו פיגול של קרבנות אחרים . אולם הפירוש המוצע קשה , משום שלפיו משמעו של ״שלמים״ אינו אחיד בכל הדוגמאות : בשתיים הראשונות לאו דווקא...  אל הספר