להקשרם המקורי של דברי סומכוס

על פי המתבאר לעיל עולה שר׳ יוחנן אינו עוסק כלל בדברי סומכוס שבברייתא , ואף ר׳ זירא ור׳ יוסי אינם דנים בו . יתירה מזו , על פי הברייתא בספרא שבה הובאו דבריו של סומכוס , והקשר בין ברייתא זו לסמוכות לה , יש מקום לפקפק אם בכלל נאמרו דבריו בעניין יחיד שעשה על פי הוראה לאחר שבית דין חזרו בהם , הנידון במשנתנו ובברייתא בבבלי ובספרא . והריני מעתיק את הברייתא ואת הסמוכות לה כדי לעמוד על הקשר ביניהן . וזה לשונן בספרא , ויקרא , חובה , פרשה ז ( מהדורת פינקלשטין , כרך ב , עמ׳ : ( 161 [ א ] נפש תחטא אחת תחטא בעשותה הרי אילו מיעוטין העושה על פי עצמו חייב ולא העושה על הוריית בית דין [ ב ] כיצד הורו בית דין לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה והלך היחיד ועשה ש [ ו ] גג ( עמהם ) [ על פיהם ] בין שעשו [ ו ] עשה עמהם בין שעשו [ ו ] עשה אחרי [ ה ] ם בין שלא עשו [ ו ] עשה יכול ש [ י ] הא חייב תל׳ לו׳ נפש תחטא אחת תחטא בעשותה הרי אילו מיעוטין העושה על פי עצמו חייב לא העושה על הוריית בית דין [ ג ] ר׳ שמען מוסיף הורו בית דין וידעו שטעו וחזרו בהן כפרתו ביה״ש ... ור׳ מתניה אומר דאין ספק כפרה מכפר רק במיני דמים היינ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן