למשמעה של המימרה ״אשם תלוי איכא בינייהו״ בסוגיה בגיטין

על פי המתבאר לעיל נראה , שר׳ יוחנן באומרו ״אשם תלוי איכא בינייהו״ אינו מתייחס לר׳ מאיר שאמר ״בעילתה תלויה״ ולר׳ יוסי שאמר ״בעילתה ספק״ , וכפי הצעת הסתמא דגמרא בסוגיית הבבלי , באשר , כאמור , אפשר ששניהם אמרו דבר אחד , זה בלשון תלויה וזה בלשון ספק , וממילא אין מקום לומר בוודאות שחולקים הם זה עם זה לגבי החובה להביא אשם תלוי . ומסתבר , שאף חכמים הסוברים ״מגורשת ואינה מגורשת״ לפי הנוסח שלפנינו , עומדים בשיטת ר׳ מאיר ור׳ יוסי , אלא בעוד שהם נקטו לשון תלוי וספק , נקטו חכמים הלשון ״מגורשת ואינה מגורשת״ שאינה אלא ספק . אך במקום הנוסח שלפנינו , גורסים גאונים וראשונים : ״וחכמים אומרים מגורשת לכל דבר ובלבד שימות״ . וכן הנוסח בתוספתא גיטין פ״ה ( פ״ז בכי״ע ) ה״ד ( מהדורת ליברמן , עמ׳ : ( 264 ״וחכמי׳ אומ׳ מגורשת לכל דבר ובלבד שימות״ . על פי נוסח זה , חולקים חכמים לא רק על ר׳ יהודה הסובר ש״הרי היא כאשתו לכל דבר ... ״ , אלא גם על 64 מעצם העובדה , שהסוגיה לא דנה בשיטת חכמים בתוספתא ובבבלי לפי גרסת הגאונים והראשונים , ש״חכמים אומרים מגורשת לכל דבר ובלבד שימות״ , אין להסיק שהסוגיה לא הכירה שיטה זו . שכן א...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן