פרק 7 אשם תלוי איכא בינייהו (הוריות ג ע״ב – ד ע״א)

בשתי סוגיות בבבלי , בגיטין עד ע״א ובהוריות ג ע״ב , מתייחס ר׳ יוחנן למחלוקת של תנאים וקובע : ״אשם תלוי איכא בינייהו״ . לדעת הסתמא דגמרא בגיטין שם , דן ר׳ יוחנן בדבריהם של ר׳ מאיר , הסובר ש״בעילתה תלויה״ , ושל ר׳ יוסי הסובר ש״בעילתה ספק״ . גם בסוגיה בהוריות שם סוברים הראשונים , שר׳ יוחנן עוסק בשיטתם של ר׳ אלעזר שאמר ״ספק״ ושל סומכוס שאמר ״תלוי״ . אולם , הואיל ואין להניח בוודאות שיש הבדל במשמעות בין ״ספק״ לבין ״תלוי״ , אפשר שאין כל מחלוקת בין התנאים האמורים , והן בגיטין והן בהוריות עומדים שני התנאים בשיטה אחת , אלא שזה נקט לשון ספק וזה נקט לשון תלוי . להלן נעסוק בסוגיות אלו ובמקבילה בירושלמי לזו שבגיטין , כדי לעמוד על משמעותה המקורית של מימרת ר׳ יוחנן . את המקורות נעתיק תוך ציון שינויי הגרסאות הנוגעים לענייננו . נפתח בסוגיה שבהוריות . במשנה בהוריות פ״א מ״ב שנינו : הורו בית דין וידעו שטעו וחזרו בהן בין שהביאו כפרתן ובין שלא הביאו כפרתן והלך ועשה על פיהן רבי שמעון פוטר ורבי אליעזר אומר ספק 1 נקטנו ״אלעזר״ כאחת הגרסאות , משום שהיא כנראה המקורית , כפי שעולה מבירורה של המשנה ומקבילותיה ( ראה ל...  אל הספר