למשמעה של מימרת רבא ״החזיק בדרך איכא בינייהו״ בבבלי ושל מימרת ר' בון בר חייה ״בעומד בין שני תחומין...״ בירושלמי

בסוגיית הבבלי ג ע״ב – ד ע״א נאמר : תני ר״מ מחייב ור״ש פוטר ר״א אומר ספק משום סומכוס אמרו תלוי אמר ר׳ יוחנן אשם תלוי איכא בינייהו אמר ר׳ זירא משל דר״א למה הדבר דומה לאדם שאכל ספק חלב ספק שומן ונודע לו שמביא אשם ולא מבעיא למ״ד צבור מייתי דמפרסמא מלתא אלא אפילו למ״ד ב״ד מביאין דלא מפרסמא מלתא 27 וכבר ראינו , שקשה להניח כי התנא שנה את ההלכה כתשובה לשאלת ״איזהו ספק״ . 28 אמנם הראשונים סוברים שאין כאן מחלוקת , משום שגם לדעת ר׳ עקיבא פטור הוא זה שהלך לו למדינת הים . אך פשטות לשונו של ר׳ עקיבא משמעה כפי שמפורש בירושלמי : ״על דעת׳ דר׳ עקיבה אדיין הוא ספק״ . וראה לעיל הע׳ . 22 29 אמנם יש שגרסו ״מורה״ או ״רואה״ , ראה לעיל הע׳ , 5 אך מסתבר , שהגרסה המקורית היא : ״מודה אני בזה״ , כפי שמצוי ברוב כתבי היד וכלשונו של ר׳ עקיבא גם במשניות בבא בתרא פ״ט מ״י ונגעים פ״ה מ״ג . וראה להלן הע׳ . 61 30 בסוגיה זו לגופה , דהיינו בבירורם של מימרת ר׳ יוחנן ושל המשלים של ר׳ זירא ור׳ יוסי , עסקתי להלן פרק 7 עמ׳ 136 ואילך , ושם צוינו שינויי הגרסאות . הנידון כאן הוא נוסח המשנה המשתקף בה . 31 בכי״מ , בכי״פ ובר״ב : ״יוסף״...  אל הספר