יחסה של המציעתא במשנה אל הרישא , וכן הקשר שבין שני חלקי המציעתא : השאלה והתשובה עליה – מעוררים קשיים רבים , ולפי סדר זה נפרט להלן . תמוה ביותר יחסה של המציעתא אל הרישא , דהיינו השאלה ״איזהו ספק״ . שכן ברישא מפורש : ״הורו בית דין וידעו שטעו וחזרו בהן ... והלך ועשה על פיהן רבי שמעון פוטר ורבי אליעזר אומר ספק״ . ברור אפוא במי דנים ר׳ שמעון ור׳ אלעזר , ואין כלל מקום לשאלה ״איזהו ספק״ , דהיינו מי הוא היחיד שנידון כ״ספק״ לדעת ר׳ אלעזר . ועוד , ההנחה העומדת ביסוד השאלה היא שר׳ אלעזר אינו קובע דין ״ספק״ על כל יחיד שעשה על פיהם . ואף המשיב ״ישב לו בתוך ביתו חייב״ מקבל את הנחתו זו . הרי 8 גרסה זו שבכ״י רומי : 66 ״אליעזר״ , מצויה גם בכתבי יד נוספים , בראשונים ובדפוסים . אך בכ״י רומי : 31 ״לעזר״ , ובכתבי יד אחרים ובראשונים : ״אלעזר״ . ראה מהדורת פינקלשטין , כרך ג : שינויי נוסחאות , עמ׳ . 240 9 בכ״י רומי 31 נוסף : ״התולה בעצמו חייב התולה בבית דין פטור״ , ובדומה לכך גם בכתב יד פרמא . 139 ולפנינו בדפוסים נוסף : ״בעשותה התולה בעצמו חייב התולה בבית דין פטור כיצד הורו בית דין וידע אחד מהם שטעו או שהיה ת...
אל הספר