שני חלקים יסודיים במשנה הוריות פ״א מ״ב . ברישא – מחלוקת בין ר׳ שמעון לר׳ אלעזר בדינו של יחיד שעשה על פי הוראת בית דין ולא ידע שחזרו בהם מהוראתם , שלר׳ שמעון פטור ולר׳ אלעזר ״ספק״ . ובסיפא – המחלוקת היא בין ר׳ עקיבא לבן עזאי . ר׳ עקיבא מבחין בין יחיד ש״ישב לו בתוך ביתו״ בעת שבית דין חזרו בהם מהוראתם שחייב , לבין יחיד שלא ישב בביתו ״שהוא קרוב לפטור מן החובה״ ; ואילו בן עזאי אינו מבחין הבחנה זו . שתי מחלוקות אלו מתקשרות על ידי המציעתא שתחילתה בשאלה ״איזהו ספק״ . אולם קישורם של הרישא והסיפא על ידי המציעתא מעורר קשיים רבים בהבנתה של המשנה , שכן הפירוש לרישא ולסיפא העולה על פי המציעתא שונה מזה העולה מדברי התנאים עצמם ברישא ובסיפא . גם האוקימתא של רבא בסוגיית הבבלי ד ע״א : ״החזיק בדרך איכא בינייהו״ על פי הנוסח שלפנינו , לא רק שאינה תורמת להבנת המשנה אלא שמוסיפה קושי נוסף על הבנתה . להלן נעסוק בבירור המשמעות המקורית של המשנה , של הברייתות המקבילות לה בספרא ובבבלי ושל סוגיות הבבלי והירושלמי שעליה . את המקורות נעתיק להלן תוך ציון שינויי הגירסאות הנוגעים לענייננו . שנינו בהוריות פ״א מ״ב : הורו בי...
אל הספר