״עשרה״ או ״כולהו״

בקובץ שהוסמך לסוגייתנו שלושה חלקים : מימרת ר׳ יהושע בן לוי , תיאור מעשה של רב הונא ותיאור מעשה של רב אשי . לפי נוסח הדפוס , הקשר בין שלושת חלקי הקובץ הוא המספר ״עשרה״ . אבל לפי כי״מ , שבו נזכר ״עשרה״ רק בדברי ר׳ יהושע בן לוי , הקשר בין חלקי הקובץ שונה : בעקבות דברי ריב״ל האומר ״קולר תלוי בצואר כולן״ , מסופר על חכם , שבישבו לדון כינס את ״כולהו דייני״ שבעירו , ועל אחר , שבדונו בדין טרפה כינס ״כולהו טבחי״ שבעיר . דהיינו , הקשר אינו על ידי ״עשרה״ , אלא על ידי ״כולם״ . לפי נוסח הדפוס , הקובץ כולו אינו קשור לסוגיה . בקובץ מדובר על ״עשרה״ , ובסוגייתנו מצוי בדברי רבי יונתן ורב הונא ״מאה״ . הקשר הוא רק בין דברי ריב״ל , האומר ״קולר תלוי בצואר כולן״ , לסוגיה הדנה בדין ״עד שיורו כולן״ . לעומת זאת , לפי כי״מ , הקובץ כולו מתקשר לסוגיה משום שבכל חלקיו מודגש עניין ״כולם״ , כבדברי רבי יונתן . אך בין כך ובין כך השאלה היא : מה ראו להסמיך את הקובץ לסוגייתנו לאחר שדברי רבי יונתן נדחו ? וגם אם נניח , כמסתבר , שזה שהסמיך את הקובץ לא גרס בקושיה את הקטע ״והא הכא ... ״ – כשם שבעל הסתמא דגמרא לא גרס – והוא הסמיך...  אל הספר